כתובות ספר משלי. – עמוד 2 – מבוא לאתרי עת השלום

משלי- שש- תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ– עוד בקציר היא שמה בצד לחורף– ומשכך– אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל– היא עצמאית- אפשר להמשיל זאת למדינה, שאוגרת בימי שובע לימי מלחמה- בסופו של יום החמאס נזקקים לעזרת מדינות אחרות ומשכך נמשלים- כי בימים שהוא תכנן את המלחמה הוא לא שם בצד.

זאת: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל: תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ: משלי- שש. לעומת זה: עַד…

משלי- ארבע- מבחינת סדרי עדיפויות זה דבר ראשון– רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה: ולשמור על הדבר– סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה– כמו שתרומם ותשמור כך היא תשמור עליך– תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ– התומך נתמך– תֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי: וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר…

משלי- ארבע- אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע- חשוב להבין שזה משל כשאתה מסיר רגלך מרע, אתה הולך ישר כשאתה סוטה מהדרך יען כי רשע על הדרך, הסטיה הזאת מהדרך הזאת מיישרת למעשה את דרכך– פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר:

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים: פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר: כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא…

משלי- שניים– בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה: לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת: הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ: הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע: אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם:

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה…

משלי שנים- בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה– לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה: כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ:

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה…

משלי- שניים- בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא:– אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב: כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם– מעודכן.

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה:…

משלי- שניים- קדם– בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא: כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: (וצפן) יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם– מעודכן.

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה:…

משלי- אחד- שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ– אנחנו יודעים מי היה האבא של שלמה, אך מה קורה שהאבא שלך הוא מהאנשים האלה– יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם– במקרה כזה שמוסר אביך מתנגש עם מוסר תורה– וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ…

אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין– וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ– וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ– וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי– וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי– יענו "תתעסק בעניינים שלך ואני אסגור לך את הפינה הזאת"– משלי- שלושים ואחד.

אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין: משלי- שלושים ואחד. למחשבה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת…

שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת: שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי: רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי– שהאדם הזה מבקש שלפני מותו הוא יאכל מלחם חוקו, לא מתרומות וברור שלא מגזל– פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי– משלי שלושים.

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם: מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא…

משלי עשרים ותשעה– שני המשפטים אומרים בדרך לעומתית את אותו הדבר- אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף– כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה– הסבר– אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה- כמו לרוקן את שבורא עולם נפח באדם: ואלה ישיבו– וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף– על המשל הזה– חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי: וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

שני המשפטים אומרים בדרך לעומתית את אותו הדבר: אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף: משלי עשרים ותשעה. כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה:…

רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ– זה ברור שיש שמשחרים לפתחו של מושל. אדם כזה נהנה מריבוי כזה כשהוא בעמדה הזאת– ושוב חשוב לזכור, שלמה מעיד או אומר דבר כעובדה. שכך הדבר ולא עוד. הוא לא אומר שהדבר טוב או רע. זאת עובדה. כי יש גם מושל כזה– מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים– זה כמו בעל עסק שיש לו נאמן לח'אוות" כמו שאומרים. יד שמאלו– לימודי משלי עשרים ותשעה.

רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ: משלי- עשרים ותשע. רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל: זה ברור שיש שמשחרים לפתחו של מושל מתוך מקום של חנפים…

מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה– יַעֲמִיד אָרֶץ– יעמיד ארץ מבחינת שהארץ מקיימת את תושביה, את פרנסתה שלה עצמה. והוא עושה זאת על פי משפט כדרך הארץ. על משל רעיית הצאן, הרועה מוביל את הצאן שלו לכר הדשא, למזונו. לפרנסתו. לפרנסה טובה. ובזאת הוא מעמיד את נחלתו שלו במקרה שלו. במקרה מלך, רועה גדול, הוא מעמיד ארץ– וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה– התרומות נחשבות לרעל– הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן– משלי עשרים ותשעה.

מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה: משלי עשרים ותשעה. יַעֲמִיד אָרֶץ: יעמיד ארץ מבחינת שהארץ מקיימת את תושביה, את פרנסתה שלה עצמה. והוא עושה…

גם מצריים ברבות הימים כישראל צעקו מפני לוחצים כמו שישראל צעקו מפני מצרים– כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם–וכשם שהושיע בורא עולם את ישראל, הוא הושיע גם את מצרים– וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם– וגם הם עדים- וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ– משלי עשרים ושמונה.

אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה: משלי. היראה מבורא עולם שמדריכה באלה דרכים ללכת ואלה שלא. אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד: וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל…

בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ– בעת שיש פשע רב בארץ, צריך הרבה שרים לעמוד על המשמר. פה מדובר על פשוע הארץ מבחינת חוטאים בעם ולכן שרי משמר רבים– כמובן שיש את המשוואה ההפוכה, מה עושים בפשוע השרים/המנהיגים– וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל– וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ– לימודי משלי עשרים ושמונה.

בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ: משלי- עשרים ושמונה. זה: רַבִּים שָׂרֶיהָ תולדה (סימפטום) של זה: בְּפֶשַׁע אֶרֶץ בעת שיש פשע רב…

בנשך ובמרבית- ריווחי יתר- במקרה שמישהו מאחיך (בן עמך במקרה הזה) נהיה עני ואתה מכלכל אותו במובן שהוא גר ועובד בנחלתך יש חוקים לגביו– אֶֽת-כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא-תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹֽא-תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ– את המושג נשך כריבית מוגזמת כולם מכירים , גם בעת הזאת, השוק האפור הוא שוק שידוע ככזה , יש הטוענים שגם הריבית הבנקאית הקבועה בחוק בבנקים , גם היא ריבית נשך מבחינת גובה הריבית– לימודים מפרשת הר סיני וספר משלי– מעודכן.

פרשת בהר סיני וספר משלי- לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות- עודכן בשנת שבעים ושבע. וְכִֽי-יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י…

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה– עיני האדם הלא יודעות שובע– כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ– בהמשלה לרעב השאול ואבדון הלא יודע שובע– על משל פרי עץ הדעת– וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל- משלי- עשרים ושבע.

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה: עיני האדם הלא יודעות שובע, בהמשלה לרעב- השאול ואבדון הלא יודע שובע. דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד…

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה–זה כמו שאתה נותן רובה מאג לילד קטן, רק שבמקרה הזה האוחז בנשק אדם בוגר אכזר, אדם קנאי, שאין לו כל עכבות, ואין משפט ואין דין ואין דיין. הוא עושה כרצונו, ואין ערכי מוסר כילד קטן שעוד לא למד. כמו דיקטטור. כמו אדם עשיר משחד שלזאת הוא מתעל את הכח שנתן לו ממונו– משלי עשרים ושבע.

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משלי עשרים ושבע. זה יותר כבד: וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משני אלה ביחד: כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל:…

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת– זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה– דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן– מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה– כְּמִתְלַהֲמִים אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה– כְּמִתְלַהְלֵהַּ– המשול לעושה זאת– הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת- משלי- שישה ועשרים.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי: משלי עשרים ושש. כְּמִתְלַהְלֵהַּ: זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה..…

משלי- עשרים וחמש- וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב– בורא עולם נפח בנו נשמת חיים– וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– ופה מדובר בהמרה הפחה הפוכה– הָפֵחַ בַּחוּרִים– ברור שלפני הפחה צריך לרוקן. על המשל הזה– וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:

עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: משלי- עשרים וחמש. האיש הזה: אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: נמשל לזה: עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה:…

משלי- עשרים וחמש– מענין שזה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר– בא ביחד עם זה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם– המקרה הזה זה לא אותו מקרה כמו המקרה שנאמר עליו זאת– וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ— מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה– יען כי גשם זה לברכה:

רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: זה כמו שאדם מזעיף פניו אליך ולא אומר דבר, הדבר נובע מפה: לְשׁוֹן…

משלי עשרים וחמש– וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא– את דברים אלה אמר דוד על שאול המלך– למחשבה, מפה נלמד שבן גביר סטרוק וסמוטריץ' כחברים בממשלה אינם המלכים האלה שיש להם זכות להחיל את משפט המלך ולהקריב את בני ישראל השבויים ולמשול בצה"ל למות למלחמותיהם כמלחמתינו כדי להשיב את בוחריהם לעזה.

כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר: שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר: הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי: הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי…

משלי עשרים ושלוש– כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ: וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה: אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו– כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת– במקרה הזה התקווה באחרית המלחמה היא להיות בצד המנצח– למחשבה, חמאס אוכלים מסיוע הומניטרי ממדינת ישראל והם עם שאוכל מהאויב שלו– יש התכנות שאנשי המשא ומתן מישראל התאוו למטעמים של הקטארים גם הם…

אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיּוֹם: כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת: משלי- עשרים ושלושה. ביאור תהלים: לְדָוִד אַל תִּתְחַר…

משלי- עשרים ושניים– הזיכוי שזיכה אותך אהרון ברק הוא לא משוואה ודאית שאתה זכאי גם בבית משפט של בורא עולם, וזאת גם מתוקף שאהרון ברק לא שופט ולא מחוקק בבית משפט שחוקותיו כחוקת ישראל. כמבואר בתהלים– עַל-כֵּ֤ן | לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים:

עָרוּם רָאָה רָעָה (ויסתר) וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ: משלי. יש משל כזה על שני אנשים שהסתכלו מהחלון, ומהחלון נראו שמיים ובוץ באדמה. אחד לא ראה…

משלי- שניים ועשרים– וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים– ובמקום שהייתה שפה אחת ודברים אחדים, "בהומוגניות" הזאת אולי משהו כמו הקומוניזם בעת שסטאלין ולנין היו האבא של העם הרוסי– וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– והמה לא אבותיהם והמה לא האלהים.

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה (יפול) יִפָּל שָׁם: משלי שנים ועשרים. השוחה העמוקה, משולה לפה שמדבר זרה. גם בלשון יכולה להיות מלכודת וזאת מהנלמד…

משלי- עשרים ואחד- כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים– (אתה לא יכול לאמר לאדם שגזלת ממנו שהקרבת שה ולכן אתה לא מחזיר לו את הגזל, הקרבה שלעצמה לא מכשירה את הגזל, את הגזל יש להשיב ואחר כך להקריב שה או פר כדי לכפר על הנפש החוטאת).

שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: משלי- עשרים ואחד. שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כדי להבין את המשפט נבין תחילה מה הפרוש של המילה יגורם: כִּי…

משלי- עשרים- נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן– האדם יוצר מהאדמה. בורא עולם נפח באפו נשמת חיים: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים ורק לאחר מכן נהיה נפש חיה, כנראה שאותו הדבר גם ברחם שהאדם נהיה שלם, כבגד שלם , שיש לו אף שממנו נופח בו בורא עולם נשמת חיים עד אז הוא לא נחשב לחי–עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי- ולמרות שממעי אימי- וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן:

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: משלי- עשרים. נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם: הנשמה שבורא עולם נפח באדם היא הנר היא האור באדם עוד…

משלי- תשעה עשר– שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ– הדגשה– שְׁמַע עֵצָה– לשמוע עיצה זה מצויין, אך חשוב להדגיש- לשמוע- שומע, אך לא בכרח אתה מקבל את העיצה במיוחד באם העיצה סותרת את דבר בורא עולם בדבר– רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם.

שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ: רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם: שְׁמַע עֵצָה: לשמוע עיצה זה מצויין, אך חשוב להדגיש- לשמוע.…

משלי- תשעה עשר– מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵן דָּל– האדם שחונן דל הוא כמלווה לבורא עולם ומשכך– וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ– וזאת במשמעות שאדם מאמין לא ירדוף דל שלווה ממנו ולא יכל להחזיר. כמו בנק שנגיד בעת צרה יקפיא משכנתא/הלוואה ואם יש בעיה רצינית גם יחנון את הלווה. ומשכך בורא עולם יגמול לו– וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ– אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ:

מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ: משלי- תשעה עשר. מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵן דָּל האדם שחונן דל הוא כמלווה לבורא עולם ומשכך: וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ:…

משלי- שמונה עשרה– אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח– כדי להבין את הדבקות המשולה לחברים אוהבים, אפשר להבין זאת מדוד ויהונתן– אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים– ברור שהדבק הזה הוא לא הדבק הזה– וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד– האהבה הזאת היא לא כאהבה הזאת, למרות שיש הנהנים לדמות שכך..

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח: משלי מזמור שמונה עשר. (לפני הדברים הבאים, יש לשים לב שמדובר בלשון זכר). יש חבר לשתות בירה כמו…

משלי- שמונה עשר– מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב– קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת– וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה– US– וַתְּהִי לָהֶם: הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר– THEM– וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ: שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה– צַדִּיק בונה מגדל כזה– שֵׁם יְהוָה בּוֹ– ולכן הוא כזה– מִגְדַּל עֹז ובמקום הזה– יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:

מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: מזמור שמונה עשר. קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ…

משלי– שמונה עשרה– שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא– סטרוק בן גביר וביבי יכולים ללמוד משלמה במקרה זה– זאת ביקש שלמה– וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה– והוא לא קרא למהלומות– וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ: ומשכך הלא כסיל הזה קיבל זאת: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ:

שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא: משלי שמונה עשרה. במקרה החמאס למרות שהחמאס אישר עסקה לשחרור שבויים ולמרות שהיא הייתה עסקה כרצונו של ביבי…

משלי- שבעה עשר– פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ– שאתה רואה את זה, תדע שהולכת למלחמה, או משהו לא טוב יקרה- פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן– ומשכך לפני שיתחיל הריב- צא מהמקום– וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ– חשבתי על הדבר בענין חולון, הם עשו תאגיד מיים והם קראו לו מי שקמה ובואו תראו מה כתוב בענין: יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל: וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים– ומשכך- וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ:

אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ: משלי- שבעה עשר. כנלמד מפה: וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם:…

משלי- שישה עשר– קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו– אני חושבת על הכתוב מבחינת המילה קסם- כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַֽעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵֽאָמֵר לְיַֽעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵֽל: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַֽאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּֽה– מבחינת המילה קסם נראה כרגע שיש קסם ויש קסם, זה כמו שיש שאול מעשיו ויש שאול המלך המלך משבט בנימין.

קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו: משלי- שישה עשר. אני חושבת על הכתוב מבחינת המילה קסם- לֹֽא הִבִּיט אָוֶן בְּיַֽעֲקֹב וְלֹֽא רָאָה עָמָל…

משלי- שישה עשר– בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע– החטא– דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֽוֹ אִשָּׁה כִּי יַֽעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָֽאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּֽיהֹוָה וְאָֽשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִֽוא– האמת– הִתְוַדּוּ אֶֽת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ– החסד– וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִֽישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַֽאֲשֶׁר אָשַׁם לֽוֹ– וצדקה במקום זבח– עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח:

בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע: משלי שישה עשר. בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן ומפה אפשר להבין מה היא האמת ומה הוא החסד: דַּבֵּר…

משלי- שישה עשר- לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן– כאדם הזה שיודע מתי להחריש כמושל ביצר שמורה עליו להגיב הוא לא מגיב– נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ– ומשכך: נֶפֶשׁ* עָמֵל עָמְלָה לּוֹ– ככתוב– יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּֽחֲרִשֽׁוּן.

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן: כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה: גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: משלי- שישה עשר. לְאָדָם מַעַרְכֵי…

משלי- חמישה עשר– וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: צריך גם לחשוב כל כך שלא בעתו, הוא לא רק לפני העת הוא גם אחרי העת, זה כמו שיש עת כנוס אבנים/ סיום מלחמה ואתה לא מסיים את המלחמה בעת שנכון לסיים אותה ואז הכל מתהפך לך והשגים שהשגת כמו לא היו ולא רק בתחום דעת קהל עולמית והשלכותיה.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: משלי מזמור חמישה עשר. לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת: משלי מזמור חמישה עשר. נגיד…

משלי- ארבעה עשר- גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים– במקרה הזה השנוא הוא העני– יִשָּׂנֵא רָשׁ שנבדל במקרה זה העשיר שיש לו אוהבים רבים. וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים: כדי להבין זאת יש שאומרים שהם היו עשירים היו להם הרבה חברים איך הלך הכסף והעשיר נהיה עני הלכו החברים.. אלה שהלכו מחברם שנפל לעוני מראש יעדיפו להתרחק מאדם עני.

קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא: משלי ארבעה עשר. יִשָּׂנֵא: ומי ישנא במקרה הזה: וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא: יהיה אדם שנוא. ברור שהמשל/המקרה הזה לא…

משלי- ארבעה עשר– ברור שאת כולנו הדבר הזה יקח למחשבה על עתות מלחמה שקורה בהן גם דברים שמחים, כמו עת אבלות שיש בה שמחה, כמו אורן סמדג'ה שאיבד את בנו במלחמה אך ביחד עם זאת כמאמן הביא הוא והחניך שלו מדליית נצחון וזה נכרך בזה.

גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה: משלי ארבעה עשר. לא בכל שחוק יש תוגה אך גם בשחוק יש התכנות שהשחוק יהיה בזמן כאב לב…

משלי- ארבעה עשר– צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת– לצורך העניין, ברור שהפלסטינאים הנמשלים על ידי החמאס הם נזקקים לחס לאומים, החמאס לא יכול לשאת בתוצאות המלחמה אותה הוא פתח כפי שהוא פתח אותה. פתיחה כזאת הייתה זוכה לתגובה קשה מאוד מכל גוי אשר היה מותקף במלחמה כזאת כשם שבחרו החמאס לפתוח מלחמה זאת.

צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת: משלי מזמור ארבעה עשר. צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי: קודם כל לשים לב- מדובר פה על גוי ולא אדם. צדקה של…

משלי- שלושה עשר– כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה– נבין את זה על משל החולה והתרופה שהעושר של האדם הזה הוא לקנות תרופות ואילו העני שלא שמע גערה לא צריך תרופות בכלל..

כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: שזה כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ בא עם זה: וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: נבין את זה על משל…

משלי- שלושה עשר– דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר– אפשר לחשוב על הדבר על משל העתונאי שצלח על דבר אמת והוכיח עוולה, פשע וחטאת ושהרשע זאת דרכו להרע לעתונאי הזה, מוקש למוכיח העלבת המוכיח שימת בור למוכיח וכו'.

דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר: דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק זה ברור. ומתוך המקום שזה בא עם זה נתייחס לזה: וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר: מה…

משלי- שלושה עשר- נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ- המדבר במקרה הזה לא שמר נפשו– ולכן קרה לו את מה שלא קרה לשומר שפתיו, וזה במקרה הזה, יש מקרים שאסור לשתוק– רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע:

נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ: פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ: כדי להבין את זה נבין את זה: מְחִתָּה זה כמו למחות, זה כמו…

משלי- שלושה עשר– כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת-בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: דברים. יְיַסֵּ֥ר ייסר היא כמו מהמילה מוסר- כמו שם הפעולה לעתים במשמעות של לשחר מוסר- ללמד ולעתים לייסר גם בהרבצת מוסר על משל לא חושך שבטו.

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: לכל מטבע שני צדדים יש מקרה שבן לא שומע מוסר מהצד השני ברור שהבן לא יהיה אשם…

משלי– שנים עשר– אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת– תחשבו על הערום שמכסה דעת, אדם כזה לעתים יבקש לכסות דעת תורה בעניינו. וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת: ברור שהכסיל לא יקרא תורה ויקרא איוולת. גם את דבר האיוולת של הערום שלעתים רוצה את אישור הכסיל הזה.

אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת: משלי מזמור- שנים עשר. אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת שהוא לא רוצה שידעו את בשתו, לכן הוא מכסה …

משלי- שנים עשר– משלי ותהלים- שתי וערב- מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי: יַשְׁחֶנָּה: וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי: דְּאָגָה בְלֶב הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי: אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי: וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה:

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה: משלי מזמור שנים עשר. דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה: כביאור תהלים: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי…

משלי- שנים עשר– יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס– וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס: כספים שנעשו ממרמה, למעשה יועברו כמס, מס למדינה להנהגה שאלה מושלים עליה– יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל– ההבדלה במקרה הזה בין עושה רמיה לבין החרוץ שימשול, הוא שהחרוץ נחשב לאדם ישר-לצורך הענין גם הגנב עושה משהו לפרנסתו. ברור שלא תחשיב אותו כאדם חרוץ, למרות שהוא עובד קשה מאוד.

יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס: משלי שנים עשר. וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס: כספים שנעשו ממרמה, למעשה יועברו כמס, מס למדינה להנהגה שאלה מושלים עליה: יַד…

משלי- שנים עשר – וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי– מפה נלמד מה זה אובות וידעונים, שאול העלה באוב כדי לדעת מה לעשות. הדבר הזה אסור לעשות– וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִם גַּם בַּחֲלֹמוֹת וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה:

בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת: בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים: ומשכך: וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת: אַל מָוֶת. צריך לחשוב על זה במובן שבסוף הדרך בעולם…

משלי- עשתי עשר– מתוקף העובדה שהרווחים מכל הסכמי השלום הכלכליים האלה לא הולכים לכיס של דונאלד טראמפ, כמו שהלך לכיס של פרעה, אז דונאלד טראמפ למעשה נמצא במקום של יוסף שמנהל את העסק במקרה הזה עסק בבעלות אזרחי אמריקה בשביל העם האמריקאי ומפה נבין מי המלך.

יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר: נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא: מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ…

משלי- עשתי עשר– הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר– כמובן שעם ההסתייגות הזאת חשיפת דבר עבירה אינה נחשבת לגילוי סוד או הליכת רכיל- וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם-ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ– ידיעת דבר עבירה היא חטא שלעצמו באם האדם ששמע לא הגיד הדבר.

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר: האדם הזה: הוֹלֵךְ רָכִיל הוא הפוך לזה: וְנֶאֱמַן רוּחַ וזה: מְגַלֶּה סּוֹד הפוך לזה: מְכַסֶּה דָבָר:…