תפריט סגור

קטגוריה: 3.1- לימודי תורה- שפה.

פרשת כל הדברים האלה- הדגשי שפה.

וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר…

וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ- ייחודה של הגזית אינו בחומר הגלם עצמו, אלא בעיבוד המדויק שהיא עוברת. אבן שאינה מעובדת איננה גזית.

Detailed natural stone wall texture showcasing uneven rocks in beige tones.

וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה. נעזרתי ברובוטית של בינג כדי להבין את ההגדרה של אבן הגזית:…

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן– ארץ מושב ישראל, שהם יושבים והם לא בדרך וגם תשובה– שפה.

white high-rise building

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָֽאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פרשת מופת. נוֹשָׁ֑בֶת במילה הזאת יש…

נראה שמר גבלס לא ידע את יוסף גם הוא, אם הוא היה יודע מי היה יוסף ומה יוסף היה אומר לו על רצונו להשמיד את זרעו, הוא היה מסיר את השם יוסף מתעודת הזהות שלו.

וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ חשבתי על הדבר בענין יוסף גבלס הקרוי על שם יוסף וביקש להשמיד את זרעו של יוסף, מבחינת פרעה שידע…

בלשון נקבה: וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֨אנָה֙ אֶת־הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃ וַיָּבֹ֥אוּ הָֽרֹעִ֖ים וַיְגָֽרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־צֹאנָֽם׃

הדגשים לשמירה מפרשת ואלה שמות: הדגשי שפה:

כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר–תחשוב שאתה עובד אדמה בעת קציר, אתה עובד עבודה גופנית מאומצת כשהשמש קופחת מעלייך וחם ואין מזגן..

כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב: משלי עשרים וחמש כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר: תחשוב שאתה עובד אדמה בעת קציר, אתה עובד…

פרשת וישב יעקב- הדגשי שפה- מאוחד.

וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃  הדבר נכתב אחרי לידת בנימין ועדין יוסף נחשב בן זקונים. וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם…

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים– שורש המחלה– וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– פעולה נדרשת– וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת– התרופה– הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: משלי- חמישה עשר. מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: מה זאת מרפא לשון, על משל דיבור, שהדיבור הוא דיבור…

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת–יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם יש לו סבלנות כמו שאומרים.. השני: וּקְצַר רוּחַ. כזה שממהר, לא מחכה, רוצה עכשיו ויהי מה.. אין לו סבלנות כמו שאומרים..

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת: משלי ארבעה עשר. יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם זה אדם שלא ממהר.. יש לו סבלנות…

משלי- עשתי עשר- הדגש שפה– וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ– למעשה יש פה הכפלה של המילה רעה– וְדֹרֵשׁ רָעָה רָעָה תְבוֹאֶנּוּ–  תְבוֹאֶנּוּ– במשמעות של תבוא הרעה אליו- תבואנו הרעה.

מעניין פה מבנה המשפט: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: יש פה שני אנשים: האחד: שֹׁחֵר טוֹב השני: דֹרֵשׁ רָעָה וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: למעשה…

פרשת וישלח יעקב- בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה: קשיטא זה סוג מטבע. שורש המילה ק.ש.ט- נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה: לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ (ועננו) וַעֲנֵנִי:

נכתב בשנת שבעים ושבע- עודכן שנת שנת שבעים ושמונה. וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י…

וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃ השקה מיים. וַיִּשַּׁ֥ק יַֽעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃  נישק, נתן לה נשיקה. להשקות ולהתנשק.. נשיקה צרפתית מקיימת את שתי המילים בפעולה אחת.

נכתב בשנת שישים ושבע-שמונה ועודכן בשנת שבעים ושמונה. עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃  וַיְהִ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַֽעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙…

וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה–  יש הבדל בין יפת תואר ליפת מראה– יְפַת־תֹּ֖אַר– עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא– רחל היתה רועה וזה התואר.

לימודי שנת שבעים וחמש– עדכון שנת שבעים ושמונה. עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ פרשת ויצא יעקב. כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃ …

הדגשי שפה- וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא: ובורא עולם נעתר לו: וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ– והמילה התעשקו במובן אורחות עושק, נוהג עושק-הִֽתְעַשְּׂק֖וּ.

שפה: וְאֵ֛לֶּה תּֽוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃ וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָֽאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח…

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם–בְּאֵר לַחַי רֹאִי– הגר נתנה את שם המקום: וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַֽחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃

וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים,אֶת–יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם–בְּאֵר לַחַי רֹאִי: פרשת חיי שרה- תולדות. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם–בְּאֵר לַחַי רֹאִי: מקור שם המקום שהתיישב בו יצחק לאחר מות אביו…

שתי משמעויות לעיר באר שבע- בפעם הראשונה שבע במובן שבועה אודות באר שחפר אברהם וזכויותיו על באר זאת בפעם השנית על שם באר ושמה שיבעה..

פרשת חיי שרה תולדות- שנת שבעים ושלוש- עדכון שבעים ושמונה להכרזה. בפרשה זאת נזכר השמת השם לבאר שבע בשני מקרים ובשני מובנים שונים: וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם…

כוחה הרוחני השפה- פרדוסי איש דת פרסי הבין את כוחה של השפה והוציא את המילים הערביות מהשפה הפרסית-  אני טוענת ששינוי השם מפרס לאיראן פגע ברוח של העם הפרסי להתרחקות מעצמו ומרוחו ומשכך הוביל להתרחקות מישראל- מלך פרס מולך על פרס. מלך פרס לא מולך על איראן.

זהות, שם ומשמעות רוחנית בתפיסת העמים: על פי תורת ישראל מסורות רבות, ובהן גם פרשנויות בתוך עולם המחשבה היהודי , שמות אינם רק תוויות חיצוניות…

מוֹרָה֙ לֹֽא–עָלָ֣ה עַל–רֹאשִׁ֔י כִּֽי–נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י– זאת אומרת שנזירותו של שמשון הייתה נזירות גם מזאת– אִם–גֻּלַּ֙חְתִּי֙– ובגלל ששערות ראשו לא גולחו, לא עלה מורא על ראשו כיא יגולח ראשו אז– וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל–הָאָדָֽם– צריך לחשוב על הדבר מהבחינה שמגלחים את הילדים במרון– שופטים- פרשת שמשון.

נכתב בשנת שבעים ושש, עודכן בשנת שבעים ושבע.

לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- לפנים מ..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל–יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם–דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת–סֵֽפֶר: וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר–יַכֶּ֥ה אֶת–קִרְיַת–סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן–קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן–ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ…

וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא– תראה, מתנחל, אתה לא יכול לקרוא למשהו בחברון על שם ארבעת הענקים האלה. לקרוא לשכונה קריית ארבע בחברון זה כמו לחיות את הענקים שכלב בן יפונה הורידמו,

פרשת הארץ הנשארת- כתובה שנכתבה בשנת שבעים וחמש ועודכנה בשנת שבעים ושבע. וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי–יְהוּדָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת–הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר–דִּבֶּ֨ר…

וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל–יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם–דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת–סֵֽפֶר: וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר–יַכֶּ֥ה אֶת–קִרְיַת–סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה:  כלב ביקש להכות את קרית ספר ולא את דביר.

וּלְכָלֵ֣ב בֶּן–יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי–יְהוּדָ֔ה אֶל–פִּ֥י יְהוָ֖ה לִֽיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת–קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן: וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת–שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת–שֵׁשַׁ֤י וְאֶת–אֲחִימַן֙ וְאֶת–תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק: וַיַּ֣עַל…

מִקְצֵ֖ה- וְ֠יָצָא אֶל- וְעָלָ֣ה- תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל- וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן- הדגשי שפה- מפה בכתב- לימודים מפרשת הארץ הנשארת.

נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא–חָלְק֖וּ אֶת–נַֽחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים: וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד–אָ֙נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת–הָאָ֔רֶץ…

עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה– יש חשיבות לקביעת בתורתינו בדבר כלשהו בזמן מוגדר – עד היום הזה. וזאת מהבחינה שחוקותיה וקביעותיה הם חוק עולם– וְיָדַעְתָּ כִּֽי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָֽאֱלֹהִים הָאֵל הַֽנֶּֽאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹֽהֲבָיו וּלְשֹֽׁמְרֵי (מצותו) מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּֽוֹר:

לימודים מפרשת מעל בחרם ומפרשת עם המלחמה– לימודים משנת שבעים וחמש- עדכון שבעים ושבע. וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיהוָה עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית…

שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ-נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל–  הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– כמתבאר ממזמור זה– אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל-יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ-חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל– וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:

שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה | מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי: טָֽמְנֽוּ-גֵאִ֨ים | פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד-מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ-לִ֣י סֶֽלָה: תהלים מאה…

מאוד מעניינת הבחירה במזמור לכתוב שמלכי הארץ ישירו בדרכי יהוה, בחירת המילה ישירו בדבר הזה היא המעניינת– וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה– שירת הלל על זאת– כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה– ועל זאת– וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת-שְׁמֶ֗ךָ עַל-חַסְדְּךָ֥ וְעַל-אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי-הִגְדַּ֥לְתָּ עַל-כָּל-שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ– דרך אמת וחסד– מעודכן.

עַ֥ל נַהֲר֨וֹת | בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם-בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת-צִיּֽוֹן: עַֽל-עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ: מזמור מאה שלושים ושבע. מזמור זה נכתב בעת גלות בבל, לאחר חורבן…

במקרה בנות המנשה היתה פניה אליהן בלשון רבים הנחשבת ללשון זכר, הדבר מלמד שיש מקרים שהלשון זכר רבים מיוחס גם לנשים לעתים, על פי המקרה– לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים– בעינהם ולא בעינהן.

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה: יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: מזמור שלושה עשר ומאה. הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה: התורה מדברת…

וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַֽהֲרֹ֛ן אֶת-הַקָּהָ֖ל– קְהַל הָעָם– אני טוענת שיש ניסיונות של האינקויציא המודרנית להמר את העם. עד שלא תסביר לי את ההגיון של המילה ציבור, אמשיך לטעון כך. שמחלקים את המילה ציבור להברות מתקבל צרוף המילים– צי- בור– "אפריקאנרים (או בורים) הם הדרום-אפריקאים הלבנים"– פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה– בעריכה.

כתובה מתעדכנת משנת שבעים ואחת- עודכנה גם בשנת שבעים ושבע. פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה. וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כָּל-הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר-צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם…

הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי-הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵֽעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל: וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת-כָּל-אַחֶ֥יךָ בְנֵֽי-לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם-כְּהֻנָּֽה– מאוד יפה השפה המדוברת. מאוד יפה לאמר לאדם שלא מרוצה ממה שנתנו לו במילים האלה– הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם– הלוי והכהן לי מקבלים את שכרם מהעם והם נבדלים מהעם הם נושאי משרה בקודש ומקבלים את המעשר וזה הרבה מאוד כסף..  והוא רצה גם את המקום הזה– וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם-כְּהֻנָּֽה– הכהן מקבל מעשר מהלוי, משמע אחוז.. ואת זה לא רצה קורח לתת לכהן כמצווה עליו ולא רק, הוא רצה גם את המשרה. ולכן תהה משה על תאוותו הזאת של קורח– הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם– יש כאלה שיאמרו שקורח היה "תמע'"…– פרשת קרח חקת- הדגשים ללמידה– שפה..

וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל-פָּנָֽיו: וַיְדַבֵּ֨ר אֶל-קֹ֜רַח וְאֶֽל-כָּל-עֲדָתוֹ֘ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת-אֲשֶׁר-ל֛וֹ וְאֶת-הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר-בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו: זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ-לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח…

וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָֹ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר— שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע- בשנה זאת לא זורעים בשדה– וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר- בשנה זאת לא זומרים את הכרם. בהמשך הקציר הוקבל לבצירת הענבים, כקציר כבציר– אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת-עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ- בהמשך בפרשת המרגלים נדרשו המרגלים להביא עימם מפרי הארץ והימים היו ימי ביכורי ענבים– וַיִּכְרְת֨וּ מִשָׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד– עת ביכורי הענבים הם עת זמיר במילה זמיר יש גם את המילה זמר. זמר למזמור והזמיר לזמורה– פרשת בהר סיני ביחד עם פרשת מקרא העדה– שפה.

שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָֽסַפְתָּ֖ אֶת-תְּבֽוּאָתָֽהּ: פרשת בהר סיני. תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ- בשדה זורעים כל שנה. תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ- את הכרם לא זורעים…

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת– זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה– דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן– מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה– כְּמִתְלַהֲמִים אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה– כְּמִתְלַהְלֵהַּ– המשול לעושה זאת– הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת- משלי- שישה ועשרים.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי: משלי עשרים ושש. כְּמִתְלַהְלֵהַּ: זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה..…

משלי- שישה עשר– קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו– אני חושבת על הכתוב מבחינת המילה קסם- כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַֽעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵֽאָמֵר לְיַֽעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵֽל: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַֽאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּֽה– מבחינת המילה קסם נראה כרגע שיש קסם ויש קסם, זה כמו שיש שאול מעשיו ויש שאול המלך המלך משבט בנימין.

קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו: משלי- שישה עשר. אני חושבת על הכתוב מבחינת המילה קסם- לֹֽא הִבִּיט אָוֶן בְּיַֽעֲקֹב וְלֹֽא רָאָה עָמָל…

עָנִי אֲנִי וְגוֵֹעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה– זאת הפעם היחידה שמוזכרת המילה אפונה. וברור שהכוונה היא לא לאפונה שאנו אוכלים מגידולי השדה- למחשבה- כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים– ברור שלא מדובר באופניים של מטה שלפעמים יש פנצ'ר בגלגל, מדובר בעניינים מאוד רצינים: וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָֽאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָֽאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּֽה– הדגשה– וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים:

לָמָה יְהוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי:  עָנִי אֲנִי וְגוֵֹעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה: עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי: תהלים. נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה: זאת הפעם…

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי–  שִׁבְטְךָ– למילה שבט יש שני מובנים. שבט במובן הזה– וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם– (באנגלית תרגמו זאת ל- YOUR STUFF, כמו השבט שלך במובן הצוות שלך) בעברית אפשר לראות עוד מובן לשבט במובן הזה– חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר- שאינו חושך שבטו מעמנו יען כי אהב אותנו וזאת גם נחמה לדעת שזאת מזאת.

מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת…

וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד-אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה– האיש העתי (עת ולא עט כעט הזאת שהלשון משולה לה– רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר) הוא המשלח שמידו שולחים את שעיר העזים המדברה ובחזרתו של המשלח לאחר השילוח של שעיר העזים העז צריך מישהו שיוביל אותו למדבר- פרשת הכפרת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון שבעים ושבע. וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מוֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵֽי-יְהוָֹ֖ה וַיָּמֻֽתוּ:  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘…

משלי- שלושה עשר- נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ- המדבר במקרה הזה לא שמר נפשו– ולכן קרה לו את מה שלא קרה לשומר שפתיו, וזה במקרה הזה, יש מקרים שאסור לשתוק– רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע:

נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ: פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ: כדי להבין את זה נבין את זה: מְחִתָּה זה כמו למחות, זה כמו…

משלי- שלושה עשר– כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת-בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: דברים. יְיַסֵּ֥ר ייסר היא כמו מהמילה מוסר- כמו שם הפעולה לעתים במשמעות של לשחר מוסר- ללמד ולעתים לייסר גם בהרבצת מוסר על משל לא חושך שבטו.

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: לכל מטבע שני צדדים יש מקרה שבן לא שומע מוסר מהצד השני ברור שהבן לא יהיה אשם…

וְכִֽי-יָרֹ֥ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד-הָעָֽרֶב: יָרֹ֥ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר כמו יורק עליו. הכוונה היא לא לצבע ירוק אלא לרוק. כשיורק הזב הטמא באדם טהור, הוא מטמא אותו.

וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:  דַּבְּרוּ֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא:  וְזֹ֛את תִּהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ…

עֶרְכּ֑וֹ- וַיַּֽעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה– במקום בו התוועד משה עם בורא עולם. זה לחם הקודש, לחם מתרומות הקדשים– זה לא לחם חול. זה לחם מועד בעבודת הקודש הזאת, שכל יום ביומו של הלוי, הוחשב לשבת קודש– פרשת פיקודי המשכן- שפה.

וְהֵֽבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָֽרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵֽבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַֽעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵֽרֹתֶֽיהָ׃ פרשת פקודי המשכן. וְעָֽרַכְתָּ֖ אֶת־ הערוך על השולחן- עֶרְכּ֑וֹ והערוך, ערוך על השולחן: וְיָשַׁבְתְּ עַל מִטָּה כְבוּדָּה…

וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת– הדגשה– הַמִּזְלָגֹ֖ת- ז.ל.ג- שפה- פרשת ויקהל.

וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃ וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ– פרשת ויקהל. וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת…

שמחברים את זה– הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה- 4/28– עם זה– הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה- 4/30– וזה סרח עודף שלא מחובר ליריעה. כנראה מפה בא הביטוי סרח עודף וזה לא דבר רע– פרשת תרומה.

וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּֽעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה…

וְעָשִׂ֜יתָ לְאַֽהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם– הדגשה– אֹתָ֑כָה– אפשר לכתוב אותך וגם אתכה– לא יחשב הדבר שגיאת כתיב– פרשת תרומה- שפה.

וְעָשִׂ֜יתָ לְאַֽהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם– הדגשה– אֹתָ֑כָה– אפשר לכתוב אותך וגם אתכה.

פרשת מופת- הדגש- וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה- עודכן.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃ פרשת מופת. כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ…

פרשת ואלה שמות- וְיִדְגּוּ לָרֹב– זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַֽחַיָּה הָֽרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָֽרֶץ: ויקרא. וְכֹל נֶפֶשׁ הַֽחַיָּה הָֽרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם: הרמישה מיוחסת לשוכני ימים. וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָֽרֶץ: השריצה לשוכני הארץ/אדמה- שפה.

. בפרשה הזאת ופרשה הקודמת הריבוי של ישראל הומשל לדגים ולא לכוכבים: רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִֽיהוּדָֽה׃ יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבִנְיָמִֽן׃ דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ…

פרשת ויצא יעקב– הדגשים-  יש התיחסות מיוחדת לבן השלישי ולבן השישי שהולידה לאה ליעקב מבחינת הברכה שבאה ממנה ליעקב- עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃

וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃ וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃ וַתַּ֣הַר…

וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי– לא נאמר נדדה שינה מעיני או תנדוד שינה מעיני, נאמר– וַתִּדַּ֥ד- פרשת ויצא יעקב.

  פרשת ויצא יעקב- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.…

מאוד מעניין הנוסח שביקש בורא עולם מאברהם לעקוד את בנו כנוסח הלך לך מבית אביך אל הארץ אשר אראך– וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ…– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּֽרִיָּ֑ה וְהַֽעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל…

לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ- לא נאמר לנגוע בה, לנגוע אליה.  אם היה מקיים משכב יחסי אישות עם שרה, אבימלך היה נחשב חוטא, הוא לא היה נחשב אם הוא היה נוגע בה– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּֽחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָֽנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָֽאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָֽנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖  מֵֽחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל…

מאוד מעניין לחשוב בדבר לחזרה של ישראל לדבר שפה אחת בארצו שוב. כמו תהליך הפוך לבבל–הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר- לימודים מפרשת לך לך.

פרשת לך- לך- אנשי השם. יש הבה ויש הבה. לימודי שנת שבעים ושלוש- תוכנית לימוד- עדכון שנת שבעים ושש ושבע. וַיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים…