תפריט סגור

קטגוריה: 3.1- לימודי תורה- מועדים.

בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: בלילה הזה הכה בורא עולם בבכורות מצרים– וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה: ובבוקר הזה, יצאו מהר מהר ממצרים.

Beautiful foggy sunrise landscape in West Newton, Minnesota, USA, capturing autumn fields.

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ פרשת מופת. הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן…

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ– כמו העצים גם האדם נברא מן האדמה, שורשיו נטועים בעפר וענפיו נושאים אל השמים; בחג העצים הזה מתגלה מחדש השותפות הקדומה בין בורא עולם לאדם, שבה מעשה אנושי פוגש ברכה מבורא עולם.

כמו העצים – גם האדם מן האדמה: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:  וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל…

לעת בוא השמש- פרשת- עם המלחמה- לימודי תורה- תוכנית לימוד.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות– עדכון שנת שבעים ושבע. וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת–נִבְלָת֣וֹ מִן–הָעֵ֗ץ…

אם– כִּי יִהְיֶֽה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם– אז– וְעָשָׂה פֶסַח לַֽיהֹוָֽה: בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָֽעַרְבַּיִם יַֽעֲשׂוּ אֹתוֹ– אדם שנמצא מחוץ לארץ או אדם טמא(כמו אדם שנגע בקבר ונטמא ותהליך הטהרה שבוע והוא נגע בקבר יום לפני החג) לא יכול לחוג את החג בחודש הראשון לכן יחוג אותו בחודש השני. גם אישה בנידתה היא טמאה לחג.

חוק המועד: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה…

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים–  לשמש ולירח יש חוקה, כידוע לכולנו מעגליות השמש והירח הם אות המלמדת את האדם לקבוע מועדים, זאת אומרת שמועדים הם חוק, המעגליות היא גבול בפני האדם שיש תנועת זמן שהוא לא יכול לשנות אותה היא קבועה וחוזרת על עצמה ומשכך החוקה הזאת שקבע הבורא, כמה זמן תעשה השמש סיבוב וכמה זמן הירח היא חוקה שהיא מלמדת אותנו או אות לנו לדעת מועדים– ובאו אלה– שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת: אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ– תהלים- מזמור שבעים וחמש.

נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן שבעים ושבע. כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט: נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל-יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה: מזמור חמישה ושבעים. שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ…

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים– לשמש ולירח יש חוקה, כידוע לכולנו מעגליות השמש והירח הם אות המלמדת את האדם לקבוע מועדים, זאת אומרת שמועדים הם חוק, המעגליות היא גבול בפני האדם שיש תנועת זמן שהוא לא יכול לשנות אותה היא קבועה וחוזרת על עצמה ומשכך החוקה הזאת שקבע הבורא, כמה זמן תעשה השמש סיבוב וכמה זמן הירח היא חוקה שהיא מלמדת אותנו או אות לנו לדעת מועדים– ובאו אלה– שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת: אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ– תהלים- מזמור שבעים וחמש.

נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן שבעים ושבע. כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט: נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל-יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה: מזמור חמישה ושבעים. שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ…

גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו: אֲשֶׁר שַׂמְתָּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה– גם פרנסה היא תוצר של פרי מעלליו של אדם. אפשר בקלות להמשיך מפה לבזיעת אפך תאכל לחם… כדין, כפרי מעלליו של האדם.

ראשית דבר: יום ראשון: בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים…

המועדים בתורה כתובים בדרך מיספרית המוכרת לכולנו מהספורות הנוצריות. ברור שהשיטה המספרית המוצעת בתורה יותר מתאימה לעת הזאת מדרך בבל הנספרת באותיות- פרשת קדושים- כתובה מתעדכנת.

בפתיחת הפרק העוסק במועדי בורא עולם, ציווי כללי על מועדי מקרא קודש, מועדי בורא עולם: וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מֽוֹעֲדֵ֣י…

פרשת קדשים- וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד-עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַֽׁבַּתְּכֶֽם– השבתון של יום כיפור מתחיל בתשיעי לשביעי בערב ומסתיים בעשירי לשביעי בערב- מערב עד ערב- מפה נלמד שיום מתחיל ונגמר בבוקר– בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל– הציווי לאכול באותו יום כשעד הבוקר נחשב אותו יום- לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר- ומשכך כך השבת שאינה יום כיפור ושאינה לעינוי הנפש- עד בוקר.

נכתב בשנת שבעים ושלוש- עודכן בשנת שבעים ושבע. וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: אַ֡ךְ בֶּֽעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא-קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם…

מועדי קודש כמשולים לאהל מועד– וְאַל-יָבֹ֤א בְכָל-עֵת֙ אֶל-הַקֹּ֔דֶשׁ– אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ בורא עולם ברא גם את המועדים, השמש והירח לא כתֹהוּ, יש סדר, יש מועד– וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן– ולמועד את ציוויו כציוויו– חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם– פרשת הכפרת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות– עדכון שבעים ושבע- איחוד כתובות משנים קודמות ומפרשת הטמא והטהור (חלק מהכתובה). וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֨ר אֶל-אַֽהֲרֹ֜ן…

וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹֽצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי– וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵֽרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה– מנורת חנוכה היא לא מנורת המשכן– שאני חושבת על זה בהקשר של בית שני, אני חושבת על כך בהקשר של אדום, המלכות הרביעית וכן, גם קפלן ארבעים וארבע– פרשת תרומה.

וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּֽעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִֽהְיֽוּ׃ וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹֽצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙…

לרוב  מדברים על פיקוח נפש בשבתון ולא בחול. במקרה הזה פיקוח הנפש דוחה יום חול כי ללוי הולכים בקודש וזאת יען כי עבודת הלוי והכהן היא בקודש ומשכך הולכים אליו בקודש.

הלוי הם אישי הבורא, מהנלמד בספר מלכים נהוג ללכת ללוי, לעיר הלוי בשבת ובחודש שאלה ימי מועד גם בחג יש שבתון: וַתִּקְרָא אֶל אִישָׁהּ וַתֹּאמֶר…

לגבי השבת, השבת מתחילה בבוקר ולא בערב שישי– ושיהיה ברור, מבחינתי ספירת העומר מתחילת עם תנופת העומר עם ההיתר לאכול חמץ, שזה יום למחרת השבת השנית של פסח.

בהמשך לדבריו של מר ישראל כהן בראיון אצל לוינסון, כהנים ולויאים מתחילים לשרת בקודש מבן עשרים וחמש שנה ומעלה. זאת אומרת שדוסים יכולים לשרת ולהתחיל…

לימודי פסח– ברור לכולנו שחודש האביב, החודש שיצאנו ממצרים והוא החודש הראשון על פי הנלמד מתורתינו. אפשר ללמוד שנכון להחיל בחודש זה מנהג אכילת חלב ודבש.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֨חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃  וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֨יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים…

פרשת נח– שנה ועשרה ימים היו נח ושאיתו בתיבה. נכנסו בחודש שני ויצאו בחודש שני. יש ענין עם חודש שני, שהוא חודש אחרי חודש האביב בו חל פסח נפגש עם ספירת העומר. ימי קציר וזמיר..

וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַֽאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃…

וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי– כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה– על משל מכת חושך שהיתה כמעשה בריאה ומשכך עדות למעשה הבריאה ומשכך ישראל הם העדים שנבחרו לראות זאת ולהוושע בזאת- לימודים מספר בראשית– כתובה בעריכה.

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ בראשית. בתורה שהוריד משה לשראל לישראל…

יציאה כזאת לעיני אדם בחושך ולא ביום באור נחשבת לדרך גולה: וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה: שלא כדרך הנכונה, כדרך אדם, יען כי האדם על פי תורה יוצא בבוקר ולא בערב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: תהלים. גם מפה ניתן ללמוד שיום מתחיל ונגמר בבוקר: וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽיהוָֹ֑ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ: בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֹֽה- לימודים מספר יחזקאל- עדכון.

בעת הזאת נחשבה תל אביב לעיר גולה, גולה מבורא עולם, שדרכיה הם דרכים שנחשבות חושך ולא אור: וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר…

פרשת רחב– בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ– וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת–הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה– חג המצות– וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה– כמצווה– וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת- עדכון כתובה.

מועד המעבר- מהמצד המזרחי לצד המערבי (אולי אם לא היתה התעקשות על המזרחי היית מקבל את המערבי). וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: צַוֵּה֙ אֶת–הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת…

פרשת ברכה וקללה- וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו– ועם האמהות של החיילים האלה שנצחו את הפלישתים ככתוב בהמשך– וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה.

וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹֽתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר…

פרשת ברכה וקללה- חרמש בקמה- קציר שערים– וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד-עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-קָרְבַּ֖ן אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם- זאת אומרת שספירת העומר מתחילה אחרי השבת השנית ולא הראשונה– וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּֽחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּֽהְיֶֽינָה.

שִׁבְעָ֥ה שָֽׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר-לָ֑ךְ מֵֽהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָֽׁבֻעֽוֹת: וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָֽׁבֻעוֹת֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֥ר יְבָֽרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: וְשָֽׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י…

פרשת אחרי המגפה- יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: צַ֚ו אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת-קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמֽוֹעֲדֽ– מצוות המועדים האלה הם יותר בענין הקרבה והקרבה במועד שקבע בורא עולם– תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמֽוֹעֲדֽוֹ– לא בכל מועד ניתן להקריב:

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון- שנת שבעים ושש. דברי פתיחה: יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: צַ֚ו אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת-קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י…

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

ההבדל בין צום החודש הרביעי, החמישי, השביעי והעשירי לבין יום כיפור. הצומות בימים אלה אלה צומות אבלות, אבלות על חורבן הבית ומוזכר בפירוש צום. לעומת…

שמעתי שאומרים היום שגמר החתימה הוא בסוכות, על פי לימודי החתימה על כיפורי הנפש היא ביום הכיפורים בעשור לחודש השביעי החודש הזה עם שילוח השעיר לעזאזל. אמרתי לאומרים שאבדוק את הדבר:

לפני שאתם קוראים את הדברים, לזכור אין בעת הזאת אוהל מועד, ובורא עולם בהסתר פנים מעמנו: שמעתי שאומרים היום שגמר החתימה הוא בסוכות, על פי…

וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים– העונות של הארץ כעונת עת וביכוריה- ומשכך מה מלמד מבחינת טוב או לא טוב למאכל מפרי הארץ, האם נכון לאכול מפרי שלא מעונתו בארץ. כמו פירות שגודלו בחממות. מבחינת ברכת הארץ.

פרשת מקרא העדה שלח לך-  לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות– עדכון שנת שבעים ושש. זה חלק מהמידע שנדרשו להביא התרים את הארץ: וּמָ֣ה…

פרשת הפיקודים- ספירת שנים- עדכון- שנת שבעים ושש.

וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֶל-מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר: פרשת הַפְּקֻדִ֡ים– במדבר. במקרה זה קביעת השנה היא בהתאם…

מדוזות.

מ- WIKIPEDIA אודות מנהגי יהדות ארופה בעת ימי בין המיצרים: בגדים מכובסים. כמו כן נהגו האשכנזים שלא ללבוש בגדים מכובסים בימים אלו, וכן שלא ללבוש בגדים…

אם מודדים את השנה על פי תורתנו שחודש ראשון הוא חודש האביב ומשכך חודש שישי וחודש שביעי הם המחצית של השנה, אז ניתן ללמוד שהשמש והירח מבחינת התחלה מחצית וסוף הם אותו דבר– פרשת כל הדברים האלה.

רגלים: שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃ אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃  וְחַ֤ג…

יום מתחיל ונגמר בבוקר– לראיה– וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָֹה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:  בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יְהוָֹה–  כתובה מעודכנת- פרשת כל הדברים האלה.

כתובה מעודכנת- משנת שבעים ווחמש לקוממיות, שנה שקדמה לזאת. שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃ אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ…

יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב– אצל הכפירים, החיות הטורפות, זה הפוך. הם יוצאים לעבודה בלילה– הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:

וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֨יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ וַיָּכִ֨ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃  וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ…

לא ניתן להמתיק דין מועד כיפור המוחל בחודש השביעי בקורבנות מועד שבועות המוחל בחודש השלישי גם השעיר המוקרב בשבועות הוא לא השעיר למדבר, לעזאזל, כביום כיפור

מועדי בורא עולם להקרבות פסח ושבועות ספר ויקרא: פתיחה: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: ויקרא. הדגשה- בְּמוֹעֲדָם: בהמשך לזאת: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן…

וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה– אם אין שבע שבתות שנים, לא נחשב היובל– ברור שלא ניתן לספור שנת יובל מעת שלטון הבריטי- מעודכן.

שנת יובל. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ…

פסח כזכרון לעבדותינו וחירותינו ושבועות שהוא חג הקציר בו אנו קוצרים את הטובה שבורא עולם הבטיח לנו לאחר העבדות הקשה במצרים– מעודכן.

אחרי חג הפסח, אחרי השבת השנית, ממשיכים עם ספירת העומר שהיא כמועד בפני עצמו המקשר בין פסח לשבועות. פסח כזכרון לעבדותינו וחירותינו ושבועות שהוא חג…

צריך לחשוב על שנות חייו של האדם בהקשר עץ החיים שהדרך אליו נחסמה עם חטא אכילת פרי עץ הדעת- לימודים מפרשת נח- מעודכן.

לימודי שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון לימודים. וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃ וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙…

כִּ֞י בְּע֣וֹד| שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙- לימודים מפרשת אחרי מות משה- מעודכן.

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן–נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר: מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה…

עת בוא השמש ועת צאת השמש- לימודים מפרשת שופטים ושוטרים.

וְכִי-יִֽהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט-מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל-עֵֽץ: לֹֽא-תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל-הָעֵ֗ץ כִּֽי-קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי-קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת-אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן…

105. כִּי תַגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה- לימודים מספר ישעיהו- פרשת משא בבל.

זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: כִּי יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה: בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ…

בחודש השביעי באחד לחודש.

** אני לא חוגגת את החג כמו רוב החוגגים. מבחינתי החג מתחיל מחר בבוקר ומסתיים ביום ראשון בבוקר. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. מנהג…

ושוב, אזהרת נסיעה לארץ נכר בשנה זאת- פרשת המנחה בהעלתך.

וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל-מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר-סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר: וְיַֽעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת-הַפָּ֖סַח בְּמֽוֹעֲדֽוֹ:  בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר-י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעַרְבַּ֛יִם תַּֽעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמֹֽעֲד֑וֹ…

מנין שנות הקוממיות, מנין שנות הביאה לארץ-חוקת היובל- עדכון- פרשת בהר סיני.

וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָֹֽה: שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע…

חג פסח, חג המצות, שבועות כיפור וסוכות- פרשת קדשים.

אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֽוֹעֲדָֽם: בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַֽיהוָֹֽה: וּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַֽיהוָֹ֑ה…

בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם- פרשת הכפרת- לימודים.

וְהָֽיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל-מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכֲכֶֽם: כִּֽי-בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם…

לא ימצא ולא יראה- כתובה לחג הפסח.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלָאכָה, לֹא-יֵעָשֶׂה בָהֶם–אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל-נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי…

משלי מועדי היום- פרשת אין מלך בישראל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י | אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה: וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙…

פרשת השירה הזאת- ספירת שנים מיום..

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת-פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה…

מועדי תורה ומועדים שאינם מועדי תורה- הבדלה.

כִּֽי‑עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים מזמור שמונה ושלושים. אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ביום כיפור מברכים —…

ואמרת אלהם מועדי יהוה- לימודי תהלים.

כִּֽי‑עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים מזמור שמונה ושלושים. אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ביום כיפור מברכים —…

פרשת ברכה וקללה- בערב כבוא השמש.

כִּ֠י אִֽם-אֶל-הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת-הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם: פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. ברור שהכוונה לא כזריחת השמש ומשכך…