תפריט סגור

קטגוריה: 3.1- לימודי תורה- אמונה.

וַאֲנִ֤י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֱלֹהִ֪ים חֽוּשָׁ֫ה-לִּ֥י עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה יְ֝הוָ֗ה אַל-תְּאַחַֽר–  צריך לחשוב בעניין הישועה, התפילה לישועה. מי המתפלל- מה היא תפילתו, ולמי הוא מתפלל ומשכך ממי הוא מבקש תשועה ומי המושיע אותו. והאם אתה יכול לראות עצמך כמתפלל הזה לאלהיו- בורא עולם. האם העשיר (החזק) יכול להתפלל את התפילה של החלש ממנו האם הוא בכלל צריך תשועה מאדם חלש ממנו- האם תפילת השבויים בעזה כתפילת סרבני הגיוס בישראל- האם היה נכון מצד גולדנקנוף להשוות את שחרור סרבני הגיוס לשחרור השבויים בעזה, משמע שימת צה"ל במקום חמאס- תהלים- מזמור שבעים– מעודכן.

US and THEM. הם: מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י תהלים- מזמור שבעים. ו- חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי: תהלים – מזמור שבעים. והמשורר: וַאֲנִ֤י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֱלֹהִ֪ים חֽוּשָׁ֫ה-לִּ֥י עֶזְרִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה…

אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כָּל-גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ: קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּם– המשורר בדברו לאויב הזה משבח את הבורא ומזהיר את האויב שיבין במי הוא נלחם: זְכָר-זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף | יְהוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִֽאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ: בהמשך לדברי צריך לחשוב בענין העם הנבל, האויב של ישראל שגם הוא נמצא במקום הזה כמו פרעה: אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ– על המשל הזה– וַיָּקָם מֶֽלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹֽא יָדַע אֶת יוֹסֵֽף- שפרעה שלא ידע את יוסף היה במקום הזה– אֵֽין-ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא-אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד-מָֽה- תהלים ארבע ושבעים.

התפילה שך המשורר היא תפילה שבורא עולם יושיע את ישראל מפני אויב, גם של ישראל וגם של בורא עולם ולמרות זאת האויב ביתרון במלחמה זאת:…

יקריבני לא במובן הקרבת המשורר– כל דוד והוא יקריבני– המובן הוא לקרב– המו קרבי להיות קרובים אליך– עצבי לא במובן עצבים– אולם עצבי ירחקום מעליך– המובן הוא דרך עוצב, דרך שמרחיקה מבורא עולם, דרך טועה כמבואר- חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי: וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם– וַאֲנִ֤י | קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י-ט֥וֹב שַׁתִּ֤י | בַּאדֹנָ֣י– לימודי תהלים שלושה ושבעים- מעודכן.

וַאֲנִ֤י | קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י-ט֥וֹב שַׁתִּ֤י | בַּאדֹנָ֣י יְהוִֹ֣ה מַחְסִ֑י לְ֝סַפֵּ֗ר כָּל-מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ: מזמור שלושה ושבעים. וַאֲנִ֤י | קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י-ט֥וֹב לפני כתיבת שורות אלה למדתי וכתבתי…

אַֽל-תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ-בִ֥י עֵֽדֵי-שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס– עדי שקר, זה ברור מי הקמים על דוד, עדים שהעידו עליו עדות שקר כמו אשת פוטיפר ששיקרה בעניין יוסף ולכן הוא נכנס לכלא– עד שקר זה ברור אך מה הכוונה לזאת– וִיפֵ֥חַ חָמָֽס– בורא עולם נפח בנו נשמת חיים– וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב– לימודי תהלים- מזמור עשרים ושבע ביחד עם מזמור שמונה עשר..

אַֽל-תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ-בִ֥י עֵֽדֵי-שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס: מזמור שבעה ועשרים. עֵֽדֵי-שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס: עדי שקר, זה ברור מי הקמים על דוד, עדים שהעידו עליו…

וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם:  וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר– וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף— עַ֤ד אֲשֶׁר-יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א— העוף, הבשר שבורא עולם נתן להם  הומשל למטר של עפר וחול ים.

פרשת מקרא העדה שלח לך- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- מעודכן- שבעים ושש- עדכון שבעים ושבע. לאחר שנתנו עשרת הדברות ולאחר חטא התאווה:…

וְהָיָה֘ כִּי-יֶֽחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת-הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת-הָע֨שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת-הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת-הָֽאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא– לאחר השבת הגזלה, האבדה והעושק, הקרבת הקורבן– וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהֹוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם– מפה נלמד על כפרת חטאים, ההקרבה שלעצמה לא מספיקה להשיב את הגזל ורק לאחר מכן התשועה– וזאת– פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט- פן יאמר הגנב שיש דרך אחרת להוושע– תהלים שלושה עשר.

פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט: וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי: על דוד נאמר שהוא ניאץ את…

ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה | בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ: וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה: יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי: מזמור שביעי– כמבואר במזמור תשיעי: וזאת במובן שיש משפט ויש משפט… ודוד במזמור זה מבקש את משפט בורא עולם ושלא יקויים עליו משפט שאינו משפטו של בורא עולם כמשהו שמבקש לדמות עצמו לעליון בחוקה שאינה כחוקת בורא עולם– קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל-יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל-פָּנֶֽיךָ: שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה | מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה– לימודי תהלים- מזמור שבע ותשע- ולימודי משלי- עשרים ותשע– עדכון רביעי.

נכתב בשנת שבעים וחמש ועודכן בשנת שבעים ושבע. שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר-שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל-דִּבְרֵי-כ֝֗וּשׁ בֶּן-יְמִינִֽי: יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל-רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי: פֶּן-יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק…

הפליאה ממעשה הבריאה מעוררת את תחושת הקטנות אל מול האל הגדול והנורא שאלה מעשיו: ומשכך– מָֽה–אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי–תִזְכְּרֶ֑נּוּ– וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ– היציר נברא הזה– תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ– וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ– בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ–  אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם– מהמקום הזה תחשוב על מה פשר הדבר היות אדם– וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה– לימודי תהלים- מזמור שמיני.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע. כִּֽי–אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה: מָֽה–אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי–תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן–אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד…

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם–וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי– יש תשועה ויש תשועה וככתוב בישעיהו– יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים– זאת ומזה התשועה שאנו מבקשים– וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ– לימודי תהלים- מזמור שלוש.

לַיהוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה: מזמור שלישי. עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ יש ברית ויש ברכה, מאברהם גוים רבים שמבורכים מתוקף היותם מזרע אברהם כמו ישמעאל בן הגר ויש…

משלי- שמונה עשר– מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב– קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת– וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה– US– וַתְּהִי לָהֶם: הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר– THEM– וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ: שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה– צַדִּיק בונה מגדל כזה– שֵׁם יְהוָה בּוֹ– ולכן הוא כזה– מִגְדַּל עֹז ובמקום הזה– יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:

מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: מזמור שמונה עשר. קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ…

משלי- שישה עשר– בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע– החטא– דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֽוֹ אִשָּׁה כִּי יַֽעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָֽאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּֽיהֹוָה וְאָֽשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִֽוא– האמת– הִתְוַדּוּ אֶֽת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ– החסד– וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִֽישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַֽאֲשֶׁר אָשַׁם לֽוֹ– וצדקה במקום זבח– עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח:

בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע: משלי שישה עשר. בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן ומפה אפשר להבין מה היא האמת ומה הוא החסד: דַּבֵּר…

משלי- שישה עשר- לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן– כאדם הזה שיודע מתי להחריש כמושל ביצר שמורה עליו להגיב הוא לא מגיב– נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ– ומשכך: נֶפֶשׁ* עָמֵל עָמְלָה לּוֹ– ככתוב– יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּֽחֲרִשֽׁוּן.

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן: כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה: גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: משלי- שישה עשר. לְאָדָם מַעַרְכֵי…

משלי- שנים עשר– משלי ותהלים- שתי וערב- מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי: יַשְׁחֶנָּה: וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי: דְּאָגָה בְלֶב הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי: אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי: וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה:

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה: משלי מזמור שנים עשר. דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה: כביאור תהלים: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי…

משלי- אחד- קדם.

קדם לימודים: משלי הוא ספר לימודים. מי המלמד: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: עם חיוך "שליימל'ה מלמד": ולמה ללמוד ממנו: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל…

וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם– ההוראות מפי משה, יש גם את זה– דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם– זה מפי אהרן ובניו וזרעו הלאה– פרשת תרומה.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי׃ וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ וּתְכֵ֧לֶת…

לשון רבים– יֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ– יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו– לשון יחיד– וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ– בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם– מעודכן.

הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: תהלים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף…

יש פער בין הכתוב בספר שמואל לכתוב בדברי הימים– וַיֹּסֶף אַף יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה:שמואל– וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל– דברי הימים.

יש פער בין הכתוב בספר שמואל לכתוב בדברי הימים: וַיֹּסֶף אַף יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה:וַיֹּאמֶר…

אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה– פרשת ויחי יעקב ופרשת ואלה שמות.

בפרשה הקודמת יעקב ירד מצריימה: וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב…

למדנו גם אנו לקבל את הטוב כקבל את הרע, בברכה לאל שהכנו– כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם– וכמוך נבוא בחיקו האבהי את הראש העייף להניח.

הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח: וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים: וְנָתַתִּי…

וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן– במקרה הזה היה נסיון לעם ישראל, בפרשת המיים לאחר מכן הנסיון היה למשה ואהרן, גם משה ואהרון וגם ישראל לא עמדו במבחן המים— פרשת מופת.

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם עַל־יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו (תַלִּ֖ינוּ) עָלֵֽינוּ׃ וַיֹּ֣אמֶר…

לזכות ישראל בדור הזה, גם ישראל בדור הזה לאחר אלפיים שנות גלות וגם שנות הסתר פנים בעת הזאת שחזרנו לארצנו, נראה מפה שמתוקף זאת ישראל בדור הזה, יותר רחוקים, יותר גולים, מהדור ההוא שלמען דעת הדור ההוא את בורא עולם היו הניסים והנפלאות האלה בעתו. נקווה שגם אנו נזכה לתשובה שלמה ושבורא עולם יוליך אותנו קוממיות במהרה בימינו.- פרשת מופת.

נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע.

הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ וַֽאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה– היו מהמצרים ששמו את המקנה שלהם בבית מפני המכה הצפויה מבורא עולם, היו כאלה שלא. במכת הברד היו מצרים שכבר היו יראים מפני בורא עולם יותר משיראו מפרעה– פרשת מופת.

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּֽפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔…

מסירובו של יוסף להצעת אחיו למשול בהם נלמד שהדבר נחשב חטא ומשכך אח לא מושל באחיו ובאחיותיו, אין לאח בישראל זכויות מושלים באחיהם ואחיותיהם– וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם– לימודים מפרשת ויחי יעקב.

וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָֽעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַֽחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה…

מאוד מעניין לחשוב בדבר לחזרה של ישראל לדבר שפה אחת בארצו שוב. כמו תהליך הפוך לבבל–הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר- לימודים מפרשת לך לך.

פרשת לך- לך- אנשי השם. יש הבה ויש הבה. לימודי שנת שבעים ושלוש- תוכנית לימוד- עדכון שנת שבעים ושש ושבע. וַיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים…

שרה צחקה שלא בקול– וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ  לֵאמֹ֑ר אַֽחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ הדבר נשמע– וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָֽחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה: הדבר נשמע– הֲיִפָּלֵ֥א מֵֽיְהוָ֖ה  דָּבָ֑ר– פרשת לוט ואברהם.

וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן  לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַֽחֲרָֽיו׃ וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים…

פרשת נח– אלה היו תוצאות המבול– גָּֽבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶֽהָרִֽים– מבחינה הבריאה מעשה בראשית היתה חזרה ליום השני של הבריאה-וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָֽרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָֽרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָֽרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן- לפני בריאת המאורות, גם הלילה והיום שבתו– כתובה מעודכנת.

וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַֽאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃…

יאר פניו איתנו– גם השמש וגם הירח מאירים על הארץ, מאירים לזאת– לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים– כיוון מחשבה במשלי האדם בימי נח, והאדם הישראלי בעת חטא, והאדם הישראלי בעת תשועה– לימודים מפרשת בראשית. 

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: בראשית. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי…

האדם כצלם ודמות בורא עולם גם הזכר וגם הנקבה– וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם–  ובהמשך הוליד האדם כדמותו, כצלמו שלו– וַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת- לימודים מספר בראשית.

נכתב בשנת שבעים וארבע- נערך בשנת שבעים ושבע. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ…

וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי– מדבר אשת מנוח לבעלה אודות המלאך ניתן ללמוד שהתגלה למנוח ואשתו, נראה כאחד האדם– נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ– היא בחרה במילה איש, ככל האישים.. ניתן להבין זאת מפה– פרשת שמשון- כתובה מעודכנת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון- שבעים ושש.

מתפילת נשמת כל חי–מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ: שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ– תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:  יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא: תהלים.

מתפילת נשמת כל חי: וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ: שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה…

השבה ולא המרה– כתובה שעודכנה.

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל…

פרשת רחב- יכול להיות מקרה שאדם יטען שהוא נביא בורא עולם וידבר בשם בורא עולם ולא בורא עולם שלחו– אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר– ואם תרצה לדעת אם זה שדיבר בשם בורא עולם הוא אמת או שקר , כי הוא לא מדבר בשם אלהים אחרים– וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהֹוָה– צריך לבחון אותו– אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהֹוָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא– גם למשה ניתנו אותות כדי שיוכיח לעם שבורא עולם שלחו– לעדכון.

וַיַּשְׁכֵּם֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ בַּבֹּ֜קֶר וַיִּסְע֣וּ מֵֽהַשִּׁטִּ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד–הַיַּרְדֵּ֔ן ה֖וּא וְכָל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּלִ֥נוּ שָׁ֖ם טֶ֥רֶם יַעֲבֹֽרוּ: וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיַּעַבְר֥וּ הַשֹּׁטְרִ֖ים בְּקֶ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה: וַיְצַוּוּ֮ אֶת–הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ כִּרְאֽוֹתְכֶ֗ם אֵ֣ת…

פרשת רחב– ימי יהושע– וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְהוָה בְּיָדָם– כִּ֣י לֹֽא–נָפַל֩ דָּבָ֨ר אֶחָ֜ד מִכֹּ֣ל |הַדְּבָרִ֣ים הַטּוֹבִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ עֲלֵיכֶ֔ם הַכֹּל֙ בָּ֣אוּ לָכֶ֔ם—- ימי שלמה– וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ- מעודכן.

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם–מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ: יהושע- פרשת רחב. בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶת–יְהוֹשֻׁ֔עַ…

פרשת השירה הזאת- נגיד אתה אדם עשיר ויש לך בן, ובא איזה בחור רוצה לתפוס את המקום של בנך, הוא חושב שאם הוא יוריד את בנך הוא יכנס למקומו ויירש את נחלתך. ברור שלא היית מאפשר לאדם להכנס למקום בנך ולא היית מוריש נחלתך לאדם שהוריד את בנך, ברור שלא היית מחליף את בנך בבן אחר. בורא עולם אבי בני ובנות ישראל– וְאָֽמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵֽל: וָֽאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָֽנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶֽךָ– אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא.

שנת שבעים- עדכון שנת שבעים ושש. תהלים ל- פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את. פְּעָמִ֥ים רַבּ֗וֹת יַצִּ֫ילֵ֥ם וְ֭הֵמָּה יַמְר֣וּ בַעֲצָתָ֑ם וַ֝יָּמֹ֗כּוּ בַּעֲוֹנָֽם: וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְע֗וֹ אֶת-רִנָּתָֽם: וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ…

הכל צפוי והרשות נתונה- פרשת השירה הזאת.

וְ֠הָיָ֠ה כִּֽי-תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֘ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָֽנְתָ֠ה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת-יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ…

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי ואנחנו שראינו, אנחנו שהיינו שם, הלכנו מאז עם הספר הזה להעיד שהעדות הכתובה הזאת היא לא רק על סיפורו של עם ישראל, העדות הכתובה הזאת היא עדות לבריאת האדם, לבריאת העולם הזה, לבורא עולם שנגלה לישראל נגלות ראשונה. ומתוקף רואותינו את הניסים והנפלאות אנו עדות גם לזאת אחרי שראינו את זאת- שמע הנפלאות שעשה בורא עולם לישראל נודע לגויים כולם, אך יתרו היה גם עד לחנות ישראל במדבר:

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר: לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ: כִּי-ה֖וּא עַל-יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל-נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ: מִֽי-יַעֲלֶ֥ה בְהַר-יְהוָ֑ה וּמִי-יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ: נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר-לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר | לֹא-נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה: יִשָּׂ֣א…

פרשת החוקים והמשפטים– וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם– נושנתם בארץ מהכוונה שכבר הרבה זמן העם בארץ ולא רק נרדמים בשמירה, הם גם פורצים גבולות כמו שאומרים, יענו שכחו מאיפה באו.. מי הביא אותם ולמען מה הביא אותם– וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ— וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה— וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן-תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת-בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:  כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹֽכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל…

פרשת החוקים והמשפטים— וּפֶן-תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת-הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַֽעֲבַדְתָּ֑ם– זה כמו שאתה מתפעל מיכולות הרובוט ובכל זאת אתה יודע שביל גיטס יצר אותו ואז אתה מתפעל מיכולותיו של ביל גייטס והצוות שלו ובהמשך אתה לא שוכח ואתה יודע שבורא עולם ברא את ביל גייטס האדם, ואתה יודע שאתה מתפעל מבורא עולם ומעשיו.

וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵֽינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זֽוּלָתִ֥י קֽוֹל: וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת-בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַֽעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל-שְׁנֵ֖י…

פרשת החוקים והמשפטים– קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ: ולא נעשה ונשמע. גם בנוסח הזה זה נעשה ונשמע לפני ששמעו אמרו שיעשו שאחרי שישמעו. על משל ברכת הכהן, מפי הכהן הברכה– דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל– וההתברכות היא מבורא עולם– וַאֲנִי אֲבָרְכֵם- הדבר נעשה דרך הכהן, כמו שמשה שמע והם שמעו ממשה את מה ששמע מבורא עולם ועשו.

וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת-הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַח֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל-רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם: וַתֹּֽאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ אֶת-כְּבֹד֣וֹ וְאֶת-גָּדְל֔וֹ וְאֶת-קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם…

אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם-קָרְאֵֽנוּ– הם- בָ֭רֶכֶב ו- בַסּוּסִ֑ים– וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר–הרכב והסוס כסמל מעמד כלכלי או כח כמו טנק, הם לא איום, שבורא עולם עמנו ננצח גם את אלה גם כשאנחנו עם מקלות– לימודי תהלים.

אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם-קָרְאֵֽנוּ: תהלים מזמור עשרים. הם- בָ֭רֶכֶב…

דוד המלך התפלל לזאת– אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ– והמשורר כידוע לא רק ממזמור זה שהוא מאמין כזה– בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ– ותלמיד כזה: בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ– והתפילתו שבורא עולם לא ישגה אותו שלא יתעה אותו שישמור עליו לא לתעות ולא לטעות– אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד– כי יש התכנות כזאת– שְׁגִיא֥וֹת מִֽי-יָבִ֑ין– לימודי תהלים. 

מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל-קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ: תהלים מזמור תשעה עשר. וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ: מה זאת אומרת אין נסתר מחמתו. מתי בורא עולם…

לימודים מפרשת אחרי המגפה—כִּי אָמַר יְהֹוָה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן– למחשבה– תחשבו על כלב בן יפונה ויהושע בן נון, הם היו במצרים יצאו ממצרים הלכו כל הדרך במדבר והיו בכל הסרט מתחילתו ועד הגעת ישראל לארץ והם היו האנשים האלה בקרב העם. 

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים:  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט…

הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה– במדבר– שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ– אני רוצה לאמר לאמא של סעדיה שהיא אישה מדהימה. בזכות אנשים כאלה יכול להתהפך גורל.

קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם: תהלים. וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ:  וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים: תהלים. יְהוָה…

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ– הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וְ֝צִדְקָתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה– לימודי תהלים.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: בראשית.   הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ…

וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם– בורא עולם נעתר לך ולא להפך– לימודי תהלים.

יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה: שעושים תשובה, התשובה היא לבורא עולם ובורא עולם הוא המשיב אותנו, העובדה שאנו שבים לא אומרת ששבנו, זה…

כִּ֤י טֽוֹב-י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף– יום אחד בחצרות בורא עולם, הוא טוב יותר מאלף ימים שאינם בחצרות בורא עולם- לימודי תהלים.

יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ: כִּ֤י טֽוֹב-י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף: מזמור ארבעה ושמונים. כִּ֤י טֽוֹב-י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף:…

לימודי חודש תשיעי- פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- הוא ישמידם והוא יכניעם- לימודי שנת שבעים ושתים.

  שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת-הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם: עַם-גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֨עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה…

וּלְנַצֵּחַ עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ– דוד המלך ניצח, נצחון מוחלט.

גַּם-אֲנִ֤י | אוֹדְךָ֣ בִכְלִי-נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל: תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה-לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ: מזמור אחד ושבעים. תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה-לָּ֑ךְ דוד…