תפריט סגור

תהלים- מזמור שלושה עשר ומאה.

מזמור שלושה עשר ומאה.

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה:

יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה:

רָ֖ם עַל-כָּל-גּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ:

מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת:

הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ:

מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן:

לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם-נְדִיבִ֑ים עִ֝֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ:

מֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם-הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:

לימודים:

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה: יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: מזמור שלושה עשר ומאה.

הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה:

התורה מדברת לעם, לרבים, בלשון זכר. לעתים הדיבור הוא רק לבנים ופה ברור למה לשון רבים זכר, אך גם שמדובר בבנים ובנות הלשון היא לשון רבים זכר ההבנה שזה גם לבנים וגם לבנות היא הקשר המשפט בפרק המדובר:

כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:  לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ: וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה: ויקרא עשרים וחמש.

בהמשך:

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא עשרים וחמש.

לעתים ולא מעט יש פניה לזכר היחיד בלשון נקבה לכאורה:

וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר: וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ: בראשית.

וגם במקרה הזה:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי: תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ:  וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְהֹוָה בִּגְלָלֶךָ:  וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה:  וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי: כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְהֹוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי: וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן לָךְ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר:  אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי: בראשית.

אני לא אומר דבר בעניין ברור שיעקב לא היה ממין נקבה או דו מיני, ברור שגם אברהם וגם עפרון לא היו נקבות ולא היו דו מינים.

עוד לא ראיתי דיבור לאשה יחידה בלשון זכר כפי שמובן לנו מה הוא לשון זכר ונקבה מבחינת שפה.

 

מִ֭י כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת: הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ: מזמור שלושה עשר ומאה.

הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת:

ומהמקום הזה שהמשורר הגביה שבת:

הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י

במקום הזה , מהמקום הגבוה הזה מנקודת הראות הזאת:

לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ:

האדם שאינו אלהים מבין עד כמה שפל הוא לעומת בורא עולם במקום הזה , הרואה הזה , רואה עד כמה האדם שפל.

שפל.

ביחס לבורא עולם ולא ביחס לאדם כמוהו.

איבן גבירול כתב שלפני בורא עולם הוא נחשב בעיניו כתולעת קטנה באדמה.

 

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה: תהלים- מזמור שלושה עשר ומאה.

הרבה אנשים מעידים על עצמם שהם מערבים.

הכיוון שלנו הוא מזרח, לא מערב.

על כך אמר יהודה הלוי- אנכי במערב וליבי במזרח.

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה: תהלים ליום הארבעה ועשרים לחודש.

ממזרח כשעוברים את הירדן, לעבר השני, ומשם הלאה לירושת ישראל.

ישראל וירושלים הם כמו מצפן, שכל הכיוונים הם ביחס אליהם..

יהודה הלוי היה מערבה מפה וליבו היה במזרח.. יש כאלה שהיו מזרחה מפה וליבם היה במערב..

יש אנשים שבאו לישראל ומתעקשים לקיים אתכם כמערבים, להמשיך את הגלות הזאת בישראל.

.אני אבדוק שוב את הדבר

 

וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת-גְּבוּרָתֽוֹ: תהלים ליום השנים ועשרים לחודש.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: תהלים.

אדם דתי לא מעיד על עצמו שהוא יהודי, לעתים הוא אדם שהולך לפי דתי המלך.

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם:" מגילת אסתר.

אתם יודעים שאני לא מקבלת את מגילת אסתר כחלק מספרי הקודש של ישראל. יש אנשים שמקובלים עליך  שיגידו לך שמישהו הכניס את מגילת אסתר בימים שאינם ימי קדם לכתבי הקודש של העם היהודי. אתה לא יכול להכניס ספרים של סופרים שאינם מימי קדם לספרי הקודש של ישראל.

במגילת אסתר לא קראו בשם הבורא לתשועה והמושיע הוא מלך אדם שאינו משיח הבורא.

.

בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: תהלים ליום השלושה ועשרים לחודש.

.

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ אֶת-שֵׁ֥ם יְהוָֽה:

יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מִמִּזְרַח-שֶׁ֥מֶשׁ עַד-מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה:

רָ֖ם עַל-כָּל-גּוֹיִ֥ם | יְהוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ: תהלים ליום הארבעה ועשרים לחודש.

 

מֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם-הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ: תהלים- מזמור שלושה עשר ומאה.

מי היא עקרת הבית. ומי הם הבנים.

האם אשת הגנב האם היא אשה הזאת. האם אשת הרוצח היא האשה הזאת. האם אשה בעולת בעל ששכבה עם איש שאינו בעלה, יכולה להיות האשה הזאת.  האם אישה שבעלה שכב עם בעולת בעל יכולה להיות האשה הזאת האם האמא שילדה להומו בן היא הזאת. האם אם הממזר היא האמא של הבנים האלה.

ברור לכולנו שהאמהות האלה הם לא האמהות האלה.

להזכירכם כל בני ביתו של פרעה ננגפו לאחר ששכב עם בעולת בעל.