בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: תהלים.

ההבדל בית הצדיק לבית הרשע הוא בתבאות/מזון בבית.

כדי להבין את הלעומתיות אציג את המשפט ככה:

בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת: משלי חמישה עשר.

בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב:

בֵּית רָשָׁע בִתְבוּאַת רָשָׁע נעכר:

החוסן של זה לעומת העכר של זה. שהעכר הוא ההפוך לחוסן.

עכר= כריתות.

תבואות רשע הם מקורם בפשע של פרנס הבית. ומשכך בבית הזה החוסן נעכר.

יען כי:

זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה:

לצורך ביאור הזבח הזה כזבח שיש בו מום/דופי:

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָֹה לְעֹלָה: לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים: כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם: ויקרא.

כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם:

התועבה, הפשע, הם כמו מטילים דופי לזבח ומשכך לא יהיה לרצון להקרבה לתשועה. צריך להיות תמים:

לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים:

על המשל הזה:

וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ:

הדגשה-

לִרְצֹנְכֶם

שאתה ואת מקריבים או מתפללים, אתם עושים זאת כמבקשים את הרצון שלכם ומקווים שבורא עולם יעתר לכם, ירצה ברצונכם.

כנלמד מפה ומהחומש רצון ישר וצדיק הן לרצון.

אין אדם שלא יחטא. גם הצדיק יחטא, ומשכך גם הצדיק מקריב וגם הצדיק מתפלל. ולמרות שחטא הצדיק הצדיק עדיין נחשב צדיק כדי שקורבנו יהיה לרצון.

יש הבדל בין הקורבן של הצדיק לקורבן הרשע מבחינה זאת:

בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת:

שקורבנו של הצדיק הוא לא מהתבואה הזאת:

תְבוּאַת רָשָׁע:

קורבנו של הצדיק הוא כקורבן הזה:

לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים:

יען כי:

וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב:

זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה– לצורך ביאור–כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם.