רֵעֲךָ (ורעה) וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק: משלי עשרים ושבע.
טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק:
לפני שאומר משהו,
יש לחשוב על הדבר כמשל, שהשכן הקרוב כמשל והאח הרחוק כמשל, כי זה ספר משלי שלמה.
שהרחוק והקרוב הוא משל לדבר.
כדי להבין את הדבר מבחינת קרוב ורחוק כמשל, נמשיל את המשל למי יותר קרוב לישראל. ארה"ב , או הפלסטינאים.
אם בישמעאלים עסקיינן, הם גם זרע אברהם כאחינו אך אנו רחוקים מהם ויותר קרובים לארה"ב.
למרות המרחק, אפשר להמשיל את ארה"ב לשכן קרוב לישראל יותר מלבנון.
כמו שיש בנין מגורים וירטואלי שהדרים בו נוהגים אורחות דומים כאורחות המקום הוירטואלי רוחני הזה.
וכן, אתה גם קונה בשכונה הזאת.
ומשכך, אנחנו בשכנות לארה"ב מבחינת אופי השכונה הרוחנית הזאת ויחסי הגומלין בין השכנים.
והלאה כל אחת ואחד יכולים לעוף בעניין.
לגבי ואהבת לרעך כמוך ואל תעשה לחברך את ששנוא אליך ואני אומרת לך ככה:
אתה/לצורך העניין חמאס, לא רעי ואתה לא חברי. לא חלה עלי המצווה ביחס אליך.
ונראה לי בכלל שהמצווה היא בלשון זכר גם למקיים וגם למקויים בלשון זכר יחיד.
|