משפט | זה | מול זה | הסבר |
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: | מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: | וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: | שנאמר- החיים והמוות ביד הלשון. |
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת: | בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב | וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת: | ההבדל בית הצדיק לבית הרשע הוא בתבאות/מזון בבית.כדי להבין את הלעומתיות אציג את המשפט ככה:בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב:בֵּית רָשָׁע בִתְבוּאַת רָשָׁע נעכר:החוסן של זה לעומת העכר של זה. שהעכר הוא ההפוך לחוסן.עכר= כריתות.תבואות רשע הם מקורם בפשע של פרנס הבית. ומשכך בבית הזה החוסן נעכר.יען כי:זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה:לצורך ביאור הזבח הזה כזבח שיש בו מום/דופי:וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָֹה לְעֹלָה: לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים: כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם: ויקרא.כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם:התועבה, הפשע, הם כמו מטילים דופי לזבח ומשכך לא יהיה לרצון להקרבה לתשועה. צריך להיות תמים:לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים:על המשל הזה:וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ:הדגשה-לִרְצֹנְכֶםשאתה ואת מקריבים או מתפללים, אתם עושים זאת כמבקשים את הרצון שלכם ומקווים שבורא עולם יעתר לכם, ירצה ברצונכם.כנלמד מפה ומהחומש רצון ישר וצדיק הן לרצון.אין אדם שלא יחטא. גם הצדיק יחטא, ומשכך גם הצדיק מקריב וגם הצדיק מתפלל. ולמרות שחטא הצדיק הצדיק עדיין נחשב צדיק כדי שקורבנו יהיה לרצון.יש הבדל בין הקורבן של הצדיק לקורבן הרשע מבחינה זאת:בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת:שקורבנו של הצדיק הוא לא מהתבואה הזאת:תְבוּאַת רָשָׁע:קורבנו של הצדיק הוא כקורבן הזה:לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים:יען כי:וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב: |
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ: | וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ: | זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה |
תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב: | וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב: | תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע |
רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע: | וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע | רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים |
שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן: | שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת: | וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן: | לֹא כֵן= לא יזרו דעת.שפתי חכמים יזרו דכת ושפתי כסילים לא יזרו דעת. |
ומפה הלאה מה על פי זה ומה לא ולהפך: |
לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת |
לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת |
לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת (ופני) וּפִי כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת |
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: |
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם: | וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם: | אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו | המשפטים האלה הם הצד השני של זה:חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר: משלי שלושה עשר.האב הזה:חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹהוא כבן הזה:אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיוהאב הזה:וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר:הוא כבן הזה:וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב: |
פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב: | וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב: | פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ |
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה: | לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים: | וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה: | לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים:בערבית אומרים "נווארת איל בית" נהוג לאמר זאת לבאים. אדם שבא למקום כל שהוא והוא ככה בא בכיף ואנשי המקום שמחים על בואו ומקבלים פניו בשמחה ואומרים לו- הארת את הבית. |
טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ: | טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה מֵאוֹצָר: | מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ: | וּמְהוּמָה בוֹ:כמו שיש שערוריא באוצר הרב הזה, שאם יוודע מקור האוצר תהיה מהומה.. כמו אוצר שהוא גנבה, כמו אוצר שנצבר משוחד אם במתן שוחד ואם בקבלת שוחד בהמשך יש ביאור בדבר:עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה:האדם הזה שבצע בצע והביא הממון לבייתו למאכל ילדיו, ולרהיטים הנוחים שישנים ילדיו עליהם הוא אדם שהבצע שלו העכיר את ביתו, לעתים שלא לשפיטת החברה, לעתים באין דעת החברה מהו מקור הכסף היחיד שרואה אותך כאדם שעכר בייתו הוא בורא עולם:ככתוב בתחילת מזמור זה:בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי יְהוָה צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים: |
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ: | טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם: | מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ: | במילים עממיות, לעתים העיג'ה באדונס של העני נאכל יותר בהנאה מהסטייק פילה שאוכל העשיר, יש מצב שהעשיר יבוא לשכונה לאכול פלאפל בשניים עשר שקל כדי לחוות את הנאת העני שהוא רואה נהנה מהפלאפל והעני הזה שיראה את העשיר הזה שאיבד את ההנאה מהסטייק אנטריקוט לא יבין ת'סרט למה הוא, אם היה לו כסף היה הולך לאכול אצל מדינה מרק בשר תימני עם חילבה וסחוג ולחוח או פתות או אנא עארף.. בחמישים שקל... |
אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב: | וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב: | אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן: | יש אדם שהוא כמו שאומרים סכסכן.. הוא שומע ריב ומלבה אותו, מתדלק אותו, מוסיף שמן למדורה והוא איש חימה.לעומתו יש אדם השומע ריב ויבקש להרגיע כמו שאומרים ינסה להשכין שלום, ישפוך מים על המדורה- והוא אדם של ארך אפיים. לא מהיר חימה. |
דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה: | וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה: | דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק: | וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה:על המשל הזה:יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: תהלים. |
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ: | בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב: | וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ: | זה ברור. |
אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת: | וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶּׁר לָכֶת: | אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר לֵב: | על משל אדם שיש לו כתם במכנסיים והוא לא שם לב האדם חסר הלב ששמח על הדבר עושה דחקה על הדבר וכולם צוחקים עליו...ויש את האדם הנבון שיבוא לאדם ויאמר לו יש לך כתם על המכנסיים ואז האדם מחליף מכנסיים או מנקה את הכתם.זה כמו הילדה בכיתה שמלך הכיתה שם לה מצלמה בבית ומשדר לפייסבוק וכולם צוחקים עליה הנבון יאמר לה זאת וביחד ילכו למשטרה. |
תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם: | וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם: | תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע: | תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע:מַחְשְׁבוֹת:על המשל הזה: שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ: תהלים.מה שבפה זה לא מה שבלב/מחשבות. |
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה: | וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה: | עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע: | זה ברור. |