תפריט סגור

ויש שיודעים על הנקב באף שנעשה לי בצבא ככתוב באיוב– תהלים שניים.

תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם:

יש כמה התחסויות לברזל בתורה:

כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל.  לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם, בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ.

כּוּר הַבַּרְזֶל.

המיצרים שפעלו עלינו במצרים היו משולים לכור ברזל.

ברור לכולנו שהאפרטהייד הוא המפעיל כור ברזל על שבט הזולו.

האדמה האפריקאית שייכת לעמים האפריקאים ולא לבורים  הלבנים שהשתלטו עליה.

במקרה זה הבורים הלבנים שעורצים באפריקה הם משולים לפרעה שלא ידע את יוסף.

יש גם את זה מאיוב:

וַיַּעַן-יְהוָה אֶת-אִיּוֹב, מנסערה (מִן סְעָרָה);    וַיֹּאמַר.
אֱזָר-נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ;    אֶשְׁאָלְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי.
הַאַף, תָּפֵר מִשְׁפָּטִי;    תַּרְשִׁיעֵנִי, לְמַעַן תִּצְדָּק.
וְאִם-זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ;    וּבְקוֹל, כָּמֹהוּ תַרְעֵם.
עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ;    וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ.
הָפֵץ, עֶבְרוֹת אַפֶּךָ;    וּרְאֵה כָל-גֵּאֶה, וְהַשְׁפִּילֵהוּ.
רְאֵה כָל-גֵּאֶה, הַכְנִיעֵהוּ;    וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם.
טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד;    פְּנֵיהֶם, חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן.
וְגַם-אֲנִי אוֹדֶךָּ:    כִּי-תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ.
הִנֵּה-נָא בְהֵמוֹת, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמָּךְ;    חָצִיר, כַּבָּקָר יֹאכֵל.
הִנֵּה-נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו;    וְאוֹנוֹ, בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ.
יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ-אָרֶז;    גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָגוּ.
עֲצָמָיו, אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה;    גְּרָמָיו, כִּמְטִיל בַּרְזֶל.
הוּא, רֵאשִׁית דַּרְכֵי-אֵל;    הָעֹשׂוֹ, יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ.
כִּי-בוּל, הָרִים יִשְׂאוּ-לוֹ;    וְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה, יְשַׂחֲקוּ-שָׁם.
תַּחַת-צֶאֱלִים יִשְׁכָּב–    בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.
יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ;    יְסֻבּוּהוּ, עַרְבֵי-נָחַל.
הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר, לֹא יַחְפּוֹז;    יִבְטַח, כִּי-יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל-פִּיהוּ.
בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ;    בְּמוֹקְשִׁים, יִנְקָב-אָף.
תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה;    וּבְחֶבֶל, תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ.
הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ;    וּבְחוֹחַ, תִּקֹּב לֶחֱיוֹ.
הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ, תַּחֲנוּנִים;    אִם-יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת.
הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ;    תִּקָּחֶנּוּ, לְעֶבֶד עוֹלָם.
הַתְשַׂחֶק-בּוֹ, כַּצִּפּוֹר;    וְתִקְשְׁרֶנּוּ, לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
יִכְרוּ עָלָיו, חַבָּרִים;    יֶחֱצוּהוּ, בֵּין כְּנַעֲנִים.
הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ;    וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.
שִׂים-עָלָיו כַּפֶּךָ;    זְכֹר מִלְחָמָה, אַל-תּוֹסַף.

יש גם את זה מאיוב:

עֲצָמָיו, אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה;    גְּרָמָיו, כִּמְטִיל בַּרְזֶל.

בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ;    בְּמוֹקְשִׁים, יִנְקָב-אָף.

ויש שיודעים על הנקב באף שנעשה לי בצבא ככתוב באיוב:

תַּחַת-צֶאֱלִים יִשְׁכָּב–    בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.
יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ;    יְסֻבּוּהוּ, עַרְבֵי-נָחַל.

אני טוענת שכור הברזל ביקש להעבידני בדרך שהוא למד מתורתנו.

אני עדות מהלכת לדבר הזה.

רק אם תהרוג אותי לנקב הזה לא יהיה עדות.

.