נכתב ב- 7.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.
היום הלכתי ברחוב בחולון והלך מולי קבצן ובהליכה הוא ניגש אלי עם היד מבקשת נדבה.
ואמרתי לעצמי מיכל, האדם הזה מקבל קצבה וגם בית מעמידר, הוא לא משלם שכירות, הוא לא הומלס ולעומתו אני מקבלת קצבה אך משלמת שכירות, המדינה לא עוזרת לי בהטבות משמעותיות כמו שלו, אז למה לתרום לאדם שמצבו הכלכלי טוב יותר משלי.
היה לי מקרה מצחיק שניגשה אלי אישה וביקשה ממני נדבה, אז אמרתי לה מצבך הכלכלי טוב משלי, אמרתי לה את ואני מקבלות קצבה ואין הגיון שאתן תרומה, אז תביני. אז מה היא אמרה לי, החודש מעלים מאתיים חמישים שקל בקצבה. אמרתי לה אחלה.
ללא קשר לזאת. יש שיר של גולדברג- וכל קבצנייך אחים. אני גם ראיתי את אלה, קבצני הפרוטקשן ראיתי את הפחד בעיניים של בעל החנות שהקבצן הזה בא לבקש נדבה.
היו ימים שהייתי מקבלת את הקצבה החודשית דרך הדואר. אתה יודע. אני מכירה חלק מהאנשים האלה.